“אני לא מתחדשת. אני רק שורדת..”
וזה יצא לה מהפה לפני שהספיקה לעצור את זה.

ישבנו על ספה עם כוס אייסטי.
היא מטפלת. 
אחת הוותיקות > 26 שנים של קליניקה פעילה.
לא סדנאות של סופ"ש, 
לא חלטורה של שנה־שנתיים.
חיים שלמים של החזקה, הקשבה, עומק.
תענוג וכבוד לעבוד עם נשים כמותה.
ואז היא אמרה לי משפט:
“אני מרגישה שלא התקדמתי. 
שאני לא מתחדשת.
אני רק שורדת.”
השתררה שתיקה.
כזו שברור שלא ממלאים בקלישאה.
אז לא אמרתי לה “מה פתאום? את מדהימה!”,
ולא ציטטתי פוסט השראה על צמיחה.
רק שאלתי:
“תגידי, 
למי את משווה את עצמך כשאת מרגישה ככה?”
היא היססה וענתה
“למטפלות החדשות. 
אלה שבונות קורסים, מוציאות מוצרים, טסות לכנסים.”
ואז אמרתי לה משהו,
שגם לי לקח זמן להבין:
"שינויים לא תמיד נראים לעין.
לפעמים צמיחה לא נראית כמו מוצר חדש, 
אלא כמו שקט פנימי.
כמו החלטה לא לרדוף אחרי מה שכולם עושים.
כמו היכולת להחזיק קליניקה במשך 26 שנים,
ועדיין לא להפסיק לשאול: מה נכון לי עכשיו?
לא כל התחדשות צריכה לעלות לסטורי.."
אם את רוצה לחלוק מה שאת מרגישה בעסק, 
אם את רוצה להתקדם הלאה,
מוזמנת באהבה לכתוב לי ולחלוק 💙
050.620.25.85